פסק-דין בתיק ה"פ 200486/06

פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומים בכתב שהוגשו במסגרת המרצת פתיחה שהגיש המבקש נגד המשיבים, בבקשה שיוצהר כי רכב מסוג וולוו S-80, מספר רישוי 17-804-47, וכן רכב מסוג ניסאן טראנו קצר, מספר רישוי 35-873-14, הינם בבעלות בלעדית, פורמאלית ומהותית של המבקש.

בתצהירו של המבקש, אשר צורף בתמיכה להמרצת הפתיחה, הוצהר בין היתר כדלקמן:

1)       החל משנת 1977 ניהלו הוריו של המבקש, המשיבה 3 ובעלה, עסק מצליח בתחום מדע ותעשיית הצומח אשר קרס ביולי 2003, עת הוגשה נגד המבקש והוריו תביעה כספית בסך של כ- 7,500,000 ש"ח.

2)       הרכב מסוג וולוו נרכש כמתנה עבור המבקש על-ידי הוריו בחודש אוקטובר 1999 כשהיה חייל בשירות סדיר, וזאת באמצעות הפקדת סכום הרכישה בבנק בפק"מ והעמדת הלוואה כנגדו, באופן שהרכב משועבד לבנק.

3)       בעת שנרכש הרכב מסוג וולוו הנ"ל עבור המבקש, היה בבעלות אביו של המבקש רכב מסוג פונטיאק ובבעלות אימו של המבקש רכב מסוג סובארו. 

4)       באוגוסט 2001 רכש המבקש רכב מסוג ניסאן טראנו, ושילם שליש ממחירו במזומן, כשהיתרה מומנה באמצעות הלוואה אותה סיים לשלם.

5)       מאז היותו של המבקש בצבא קבע ועד היום, השתכר משכורות גבוהות ולא הייתה לו בעיה להחזיק שני רכבים.

6)       רכב הוולוו שימש ומשמש את המבקש בימי חול, ורכב הניסאן שימש ומשמש את המבקש בסופי שבוע, בהם הוא מרבה לעשות נסיעות שטח.

7)       בעבר (עד לחודש מאי 2003) השתמש המבקש ברכב הניסאן מפעם לפעם במסגרת עבודתו בעסק המשפחתי אותו ניהלו הוריו.

8)       המבקש מתגורר בקרוואן הנמצא בחצר הבית בו מתגוררת משפחתו, ועל-כן כאשר המבקש נמצא בביתו, שני הרכבים חונים שם.

9)       עם קריסת עסקי המשפחה, סייע המבקש להוריו ואחיו בכך שאפשר להם לנסוע מפעם לפעם ברכב הוולוו שבבעלותו.

10)   מאז תחילת שנת 2004, משתמשת אימו של המבקש ברכב הוולוו בסביבות 2-3 פעמים בשבוע, למשך מספר שעות בכל פעם.

המשיבה 3 הגישה תגובה ללא תצהיר, לפיה היא מאשרת את אמיתות תוכנו של תצהיר המבקש הנ"ל, וכן מסכימה לסעד ההצהרתי המבוקש בתובענה.

כמו-כן הוגשה תגובה מטעם המשיב 1 בה נטען כי יש לדחות את התובענה בשל היעדר ניקיון כפיים של המבקש, הואיל ולא צירף להמרצת הפתיחה את שאר הזוכים שלטובתם נרשם העיקול בשני הרכבים. עוד נטען כי המשיבה 3 הבריחה את הרכבים על-ידי רישומם על שם המבקש, וכי היא נוהגת דרך קבע להתחמק מתשלום חובות לנושים באמצעות רישום נכסיה על שם אחרים.

בדיון שהתקיים במעמד המבקש, המשיבים 1 ו- 3 ובאי כוחם, נחקרו המבקש והמשיבה 3 בחקירה נגדית. בסוף הדיון התקבלה החלטה לפיה על המבקש והמשיבה 3 להגיש מסמכים נוספים
על-מנת לבסס את מקורות המימון של הרכבים נשוא התובענה.

נוכח ההחלטה הנ"ל הגיש המבקש תצהיר נוסף ואסמכתאות הנוגעות לרכישתו ומימונו של הרכב מסוג ניסאן. בתצהיר זה פירט המבקש את אופן ביצוע התשלומים בגין הרכב, וכן התייחס למקורות הכנסתו במהלך השנים 2001 עד 2005, וזאת בצירוף אסמכתאות. 

המשיבה 3 הגישה אף היא תצהיר בקשר למימון הרכב מסוג וולוו. בתצהיר זה טענה המשיבה 3 כי לא נטלה הלוואה ספציפית מהבנק לצורך רכישת הרכב, ולכן אין באפשרותה להציג מסמכים בנדון. לטענתה, חשבונה בבנק דיסקונט נוהל כך שמידי פעם, כאשר עברה את מסגרת תקרת האשראי, הועבר הסכום בחשבונה כולו או חלקו לחשבון הלוואה לזמנים קצרים, בהתאם לפעילות העסקית שלה באותה תקופה.

המשיב 1 הגיש תצהיר בתגובה לתצהירים המשלימים, בו הצהיר בין השאר כי הטענה לפיה מצבה הכלכלי של משפחת סייג בשנת 1999 היה טוב והעסק קרס רק בשנת 2003, הינה טענת שקרית. בעניין זה הפנה המשיב 1 להחלטה שניתנה במסגרת ע"א 9187/04, ממנה עולה כי הוריו של המבקש ביקשו לפטור אותם מתשלום עירבון בתיק הנ"ל, מן הטעם שנקלעו למשבר כלכלי החל משנת 1998. כמו-כן הפנה המשיב 1 לפסק דין שניתן במסגרת ת.א. 16133/03, בו קבעה כב' השופטת רביד כי המשיבה 3 פעלה במרמה כאשר ניסתה להמחות את זכויותיה בתביעה לבעלה.